פסק-דין בתיק ת"ק 40008-02-12

תביעה כספית ע"ס 5,800 ש"ח.

א. התביעה :

בהתאם לכתב-התביעה נטען, כי התובעים שכרו מאת הנתבע דירה.

חוזה השכירות הראשוני היה לתאריכים  30.8.00- 30.8.01, ואולם חוזה השכירות חודש, והקשר בין הצדדים נמשך עד לתאריך 30.8.11.

נטען, כי במעמד חתימת החוזה, שילמו התובעים לנתבע 5,000 ש"ח במזומן במקום שיק ביטחון, בהתאם לסעיף 21א לחוזה.

בסיום ההסכם, לא השיב הנתבע לתובעים את ה - 5,000 ש"ח ששולמו לו כביטחון.

בנוסף, בתחילת תקופת השכירות, התקינו התובעים בדירה מזגן 3.5 כ"ס, על חשבונם, וזאת כנגד הבטחתו של הנתבע, כי עם סיום החוזה הוא ישלם לתובעים 800 ש"ח בגינו.

הסכום הנתבע הינו צירוף של שני הנושאים דלעיל.

התובעים צרפו את חוזה השכירות, אשר עליו נרשם בכתב יד: "עודד קיבל במזומן 5,000 ש"ח במעמד חתימת החוזה" וכן מסמך מתאריך 31.8.11 בדבר סיום ההתקשרות.

ב. ההגנה :

בכתב-ההגנה טוען הנתבע, כי הוא מעולם לא קיבל מאת התובעים 5,000 ש"ח המזומן.

הנתבע ויתר על הדרישה בדבר שיק ביטחון והסתפק בשטר הביטחון ע"ס 10,000 ש"ח הנקוב בסעיף 21 להסכם.

הנתבע טוען, כי התובעים הותירו לו חוב, כלפי עיריית רחובות, שבגינו פנה בשנת 2011 להוצאה לפועל.

ביחס למזגן, מכחיש הנתבע, כי התחייב לשלם 800 ש"ח, אך מציע 300 ש"ח, וזאת במסגרת קיזוז חובם כמפורט בהוצאה לפועל.

ג. דיון :

שאלה ראשונית היא שאלת ההתיישנות. חוק ההתיישנות התשי"ח - 1958, קובע בסעיף 5 (1), כי תקופת ההתיישנות על תביעות שאינן נוגעות למקרקעין היא 7 שנים. במקרה העומד בפניי, התביעה היא לקבל סכום כסף, כאשר עניין המקרקעין הינו אגבי, וסכום כסף זה נמסר לפי הטענה - בשנת 2000. ואולם, העילה לקבלת הכסף נולדה רק עם סיום ההתקשרות בין הצדדים, בשנת 2011, ולפיכך לא חלה התיישנות.

הצדדים הרלוונטיים העידו בפניי.

אני קובע, כי בעניין התביעה לקבלת 5,000 ש"ח, אשר נטען, כי נמסרו לידיו של הנתבע במקום שיק ביטחון, לא הצליחו התובעים להוכיח את תביעתם. ואלו נימוקיי:

ראשית, הנתבע, בעדותו עשה רושם אמין. עדותו הייתה ישירה ומשכנעת.